על אהבה והתרחבות

המהות שלנו בעולם זאת אהבה.

רק לאהוב.

כמה פשוט על פניו.

כשהמהות שלנו בעולם היא אהבה, זה אומר להיות במהות הזו גם כלפיי, ביני לביני, לא רק עם הסובבים אותי, לא רק עם אנשים שאני אוהבת, הקולגות, המשפחה, החברים,

להרחיב את המהות האוהבת זה להיות אני בכל רגע בכל זמן נתון

(הרי לא באמת צריך לקרות משהו או להיות עם מישהו בשביל להיות במהות הזאת. היא בתוכי.)

להיות בהוויה אוהבת כשאני קמה בבוקר, לחבק אותי כמו שהייתי מחבקת ילד או בן זוג

לברך לשלום אנשים ברחוב

להודות לשומר במעבר החציה

לאפשר לרכב שרוצה להכנס לנתיב מבלי שיצטרך להידחף

לחייך לעוברי אורח ברחוב, או לכל אדם שאני פוגשת

להעניק לעצמי ולהיות בהוויה ובמהות הזאת גם כשאני לבד בבית, ואין סביבי "אף אחד להרעיף עליו אהבה". אבל רגע, מה איתי?? את שוכחת כמה את מדהימה?? אז רגע, את לוקחת אותך כמובן מאליו??

תאהבי אותך, תעניקי לך, תראי אותך, תחבקי תדברי תחייכי בדיוק כמו שהיית עושה לכל אחד אחר.

תהיי המהות הזאת

תהיי התיקון עולם הזה

זה מתחיל בקטן

זה מתחיל בינך לבין עצמך

ולאט לאט גדל ומתרחב לכל המימדים.