ככל שנעים לי יותר בפנים ככה יותר נעים לי בחוץ.

אנשים בדרך כלל חושבים שזה הפוך, אבל זה לא

כי כשלא נעים לי בתוכי, זוהי גם האנרגיה שאני מביאה לכל מקום שאני הולכת, רמת ההשקעה והמוטיבציה בחיים שלי. ההשפעות ההדדיות מול הסביבה. והנה הגענו למקום בו אנחנו נמצאים, שגם במציאות החיצונית לא נעים לנו ולא טוב לנו.

כשנעים לי בפנים, אני מביאה אנרגיה אחרת, שישר סוחפת אנרגיות אחרות ביחד איתי. יש לי מוטיבציה והשקעה לדברים שאני רוצה ליצור בחיי, וכך גם החיים שלי בחוץ יכולים להיראות אחרת.

זה כמו שכשאתם בזוגיות ומאוהבים, פתאום כולם שמים לב אליכם ומתחילים אתכם?

זה כי אתם מביאים אנרגיה של אהבה, אהבה פנימית, שמשתקפת בחוץ ומושכת אנרגיות נוספות.

כך זה גם בכל מקום במציאות שלנו.

הפנים משקף על החוץ. ולנו קל יותר לראות את הבחוץ ו"להפיל" עליו את התחושות הפנימיות שלנו.

אבל האמת הן היו שם קודם ויצרו את המצב הקיים.

התחושה בתוכי, השמחה, האושר וההודיה, החלה עוד לפני שהמציאות החיצונית הסבה לי נחת.

היא החלה בכך שלא תליתי את השמחה, האושר וההודיה על מה שקורה במציאות.

הבנתי דרכים נוספות לעבוד עם הרגשות שלי, הרי הרגשות שלי לא באמת קשורים למה שמתרחש במציאות.

אז פשוט הפסקתי.

הפסקתי להילחץ מהמציאות החיצונית, אלא פשוט להסתכל עליה ולהרפות במקום לפעול מתוך לחץ או מצוקה. פשוט לעצור, לשהות ולנשום. בלי להגיב ישר.

הסתתי לרגע את המבט כדי לראות מה כן עובד בחיים, להוקיר ולהודות, ולטפל בי וברגשותיי.

הכנסתי יותר שמחה לחיים, עוד שלווה ורוגע ביום יום. הורדתי את הרגל מהגז.

הדבר היחיד שנשאר יציב היא מי אני מול מה שמתחולל.

מול רגשות לא פשוטים שיכולים לעלות, מי אני מול השינויים שמתחוללים בחיי היום יום.

היציבות הפנימית הזו היא שמאפשרת לי לשמר את תחושת השלווה, האהבה, האושר והשמחה ביום יום. היא מאפשרת לי לשמר את זה גם ברגעים של עצב או כעס או חוסר אונים. ברגעים של פחד או כשמשהו לא מסתדר כפי שרציתי.

היציבות היא פנימית, והיא זו שמאפשרת לנו ליצור את המציאות שאנו רוצים

ואת זה אנחנו יכולים לבחור